עמק האלה במלחמת השחרור

שיירת הלה ומבצע יואב


עמק האלה במלחמת העצמאות
על פי תכנית החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947 היה אזור עמק האלה אמור להיכלל במדינה הערבית.
בזמן מלחמת העצמאות עברה במקום שיירת הל"ה בדרכה אל גוש עציון הנצור, השיירה נלכדה: לוחמי מחלקת  הל"ה, בחרו לנוע צפונה, כנראה במטרה להגיע לחרבת סנסן. הם חצו את נחל עציונה העמוק העפילו לראש גבעה נ.ג.573 ושם נלכדו וניהלו את הקרב עד ערב, עת שתמה התחמושת בכליהם. איש מלוחמי המחלקה לא נותר בחיים.
מאוחר יותר, עם פרוס האביב, בעקבות הפלישה הצבאית של צבאות מדינות ערב, התפרסו בעמק הכוחות המצרים שעברו בו בדרכם למבואות ירושלים.
ב-18 ביולי 1948 הכריזה מועצת הביטחון של האו"ם על הפסקת אש בלחימה הממושכת שבין צה"ל וצבאות מדינות ערב. במהלך השבועות לאחר מכן התמוטטה הפסקת האש בהדרגה, ובאוקטובר החל השלב האחרון בלחימה של מלחמת העצמאות, שלב שהתאפיין ביוזמות התקפיות של צה"ל בכל החזיתות שנועדו להרחיב את שטחה של מדינת ישראל לפני סיום המלחמה. עתה היה צה"ל צבא מאורגן כהלכה שנהנה, לאחר חודשים של שחיקה, מכוח אדם ונשק שזרם ללוחמים.
מבצע ההר היה מבצע צבאי במלחמת העצמאות אשר במהלכו כבש צה"ל את עמק האלה והרחיב לכיוון דרום את תחומו של "פרוזדור ירושלים" (האזור הצר בין ירושלים לשפלה שהיה נתון בשליטת צה"ל). המבצע נערך בין ה-18 ל-22 באוקטובר 1948.
ב-15 באוקטובר 1948 הפר צה"ל את הפסקת האש ופתח בחזית הדרום במבצע "יואב". כשלושה ימים לאחר מכן בעוד המבצע נמצא בעיצומו החל צה"ל בהפעלת כוחות בחזית ירושלים...

אלו היו המטרות המרכזיות של המבצע (מתוך אתר הפלמ"ח):
* כיבוש בית-ג'אלה ושחרור ירושלים מדרום.
* גאולת גוש-עציון; שלטון על הר חברון.
* ניתוק קוו האספקה של האויב בדרך ירושלים-יריחו.
כוחות האויב:
במרחב שבין חברון לואדי-צראר נמצאים כ- 1500 לוחמים, בהם שתי פלוגות סדירות (מצרית וירדנית) ומספר משוריינים, שהיו בידי הליגיון הירדני.
ב- 19 באוקטובר החל קרב ב'משלט המשותף' ממערב לכפר הערבי דיר-עבאן. במשלט זה ישבו במשך תקופה ארוכה חיילים מצריים במרחק של כ- 60 מ' מחיילי צה"ל.
"המשלט המשותף" שברכס בית שמש שימש לחטיבת הראל מקפצה להסתערות על הכפרים הערבים שבסביבה. לאחר הכיבוש המשיכו יחידות הגדוד החמישי לתל בית שמש ולעבר מנזר בית-ג'ימאל (יחד עם משורייני גדוד 10 החדש), שבו שכנה מפקדת הכוחות המצריים באזור. המנזר נפל לידינו לפנות בוקר. עם כיבוש המנזר נפתחה הדרך דרומה לבית ג'וברין על כביש חברון-מג'דל. "שועלי שמשון" של חטיבת גבעתי מיד עברו דרכנו ודהרו דרומה במסגרת פעולות "מבצע יואב" של חזית הדרום.
למחרת המשיך הגדוד להתקדם, ויחידותיו פעלו לראשונה לאור היום. לוחמי פלוגות ב' ו-ג', בסיוע משורייני גדוד 10, כבשו את הכפר הגדול בית נטיף – הכפר שממנו יצאו, כנראה, רוצחי הל"ה, תוקפי גוש עציון ומהרסי הרטוב העברית. לאחר שתושביו נסו על נפשם, פוצצו החבלנים את בתי הכפר. בהמשך, כבשה פלוגה ג' גם את דיר-א-שיך, את בית עטב ואת ג'רש. הגדוד הרביעי כבש את דיר-אל-האווה, כיום אזור בר גיורא, לאחר שהתגבר על הדרך הקשה והמשובשת במעלה ההר. חבלני שני הגדודים הרסו את מבני הכפר. בבוקר נהדפה התקפת נגד.
לאחר שנכבש גם הכפר הגדול זכריה, שעל דרך הרטוב-בית גוברין, נחסם למעשה הכביש החשוב, המוביל מבית לחם דרך עג'ור לבית גוברין, שהיה עורק התחבורה הראשי של הכוחות המצריים, מרצועת עזה והנגב לדרום הרי ירושלים. עמק האלה הפך להיות חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
ב-23.10.48 נכבש הכפר ג'בע. יחד עם הגדוד העשירי, תפסו יחידות של הגדוד החמישי, את הכפר חוסאן, בדרך לבית לחם ולגוש עציון. ושם, ליד מזלג הדרכים לבית לחם וחברון, כ-5 ק"מ לפני בית לחם, נעצרה ההתקדמות, על פי הוראה מגבוה. ממול, נראה כבר עץ האלון הבודד שעמד במרכז היישובים העבריים בגוש עציון, שנכבשו על ידי הערבים עוד במאי 1948.
כשהאו"ם הכריז על הפסקת-אש והפעולות נפסקו, החזיקו אנשי הגדוד החמישי את המשלטים בגזרה (כולל את אלה שליד "מזלג" הדרכים) במשך כמה שבועות, כשהם מונעים מן הערבים המקומיים לחזור לכפרים ומאבטחים את דרכי התחבורה בין המוצבים שלנו.

הישגי מבצע "ההר"
למבצע היו תוצאות בעלות חשיבות רבה לעיר ירושלים ולאזור כולו:
הכוחות המצריים הוכו מכה ניצחת ונסוגו מן האזור; הלגיון הערבי הפסיק את פעולותיו בגזרה, ובהמשך נחתם עמו הסכם להפסקת אש מוחלטת; המסדרון שדרכו עוברת הדרך לירושלים הורחב והגבול המדיני הורחק ממנה; נפתחה אפשרות לסלול דרך נוספת לירושלים, ואכן בראשית דצמבר נחנכו "כביש הגבורה" (בתוואי "דרך בורמה") וצינור מים מהשפלה לירושלים; קטע מסילת הברזל הרטוב-ירושלים, שהיה עד אז בידי האויב, עבר לשליטתנו; נוספו לישראל שטחים בשפלת יהודה ובמורדות הרי חברון ובית לחם; נוצר קשר תחבורתי בין ירושלים ובין הנגב הצפוני-מזרחי; הקו שאליו הגיעו יחידות הראל נקבע כקו שביתת הנשק בין ישראל וירדן.

מקורות: מרכז מידע פלמ"ח
 
\"\"

נערך ע"י דב ליפשיץ