יום השואה תשפ"ד במטה יהודה

ערב יום השואה תשפ"ד, מאי 2024, כ-150 שורדות ושורדי שואה חיים כיום במטה יהודה.

השבוע (יום ראשון 5.5), ערב יום השואה, ראש המועצה אבישי כהן יחד עם רכזת תחום שורדי השואה במועצה אסתי גלברג ומנהלת אגף הרווחה הדס דוד יצאו לבקר את שורד השואה ותושב המועצה ד"ר ישראל דגן.

ישראל נולד בהונגריה, ראה אל מול עיניו את אחיו גוועים ברעב עד מוות.

כאשר ישראל חוגג שנה הוא שוקל 2 ק"ג בלבד.
5 שנים מתום המלחמה, כשהונגריה מאפשרת יציאת יהודים מתחומה, אביו מבצע עסקה עם הצבא הרוסי. תרופת פניצילין תמורת אנייה מלאה ביהודים שתעלה לישראל. האונייה יוצאת מבודפשט בשנת 1950 והיא מונה מאות יהודים. הוריו של ישראל והוא מתמקמים במעברת בת גלים בחיפה ונשארים שם. אחרי שירותו הצבאי ישראל לומד רפואה, ובעבודתו כמו גם בשירותו במילואים הוא מציל חיי אדם רבים. לימים הפך לרופא מומחה בתחום ההמטולוגיה בבית החולים הדסה וטיפל באלפי מטופלים חלקם תושבי המועצה. תפקיד זה מילא למעלה מ-40 שנה.

ביקור ראש המועצה הוא חלק ממבצע מיוחד המתקיים מדי שנה ביום השואה  במועצה. ביום מיוחד זה, המועצה בשיתוף אגף הרווחה והביטחון החברתי  ושוטרי משטרת מטה יהודה מחלקים לשורדי ושורדות השואה ברחבי המועצה עציצי תבלין, סמל לחיים וצמיחה ובעיקר לזכור ולעולם לא לשכוח!

שוטרי מטה יהודה וצוות אגף הרווחה שיתפו אותנו בהתרגשות ובדמעות בעיניים, כי המפגש פנים אל פנים עם שורדי השואה הוא כל כך חשוב ומשמעותי עבורם במיוחד בתקופה המורכבת הזו.

ביום שני השבוע, 6.5, נערך טקס יום השואה המועצתי במעלה החמישה, בהשתתפות שורדי שואה ובני משפחותיהם, תושבי מועצה, עובדי המועצה הנהלת המועצה, תלמידי המועצה ואורחים נכבדים. את נרות הזיכרון הדליקו שורדי השואה שסיפור את סיפורם.

ריגשה במיוחד בסיפורה, שורדת השואה סוזנה בראון שהשיאה משואה, ולוותה ע"י נכדתה איילת לפידות.

ז'וזי -סוזנה וייס נולדה בשנת 1928 בקושיצה שבצ'כוסלובקיה, האחות הקטנה של  אגי-אגנס וייס.
ז'וזי הייתה בת 16 כאשר נכלאה בשנת 1944 יחד עם הוריה ואחותה בגטו שבקושיצה. מס' שבועות לאחר מכן, נשלחה המשפחה בטרנספורט האחרון למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
בכניסה לגטו פגשו את "מלאך המוות של אושוויץ", יוזף מנגלה, שהורה ביד עטויה בכפפה לבנה, לימין ולשמאל.
עם הגיע המשפחה לגטו אבדו עקבותיו של אביה שככל הנראה נרצח.
ז'וזי, אחותה, אמה, ילדות ונשים נוספות, הוכנסו עת הגיעו למחנה לבריכת מים עמוקה ובה כלבים וסוסים למשך שעות ארוכות, חלקן לא שרדו.
מספר ימים לאחר-מכן, נשלחו ז'וזי, אחותה ואמה, ונשים נוספות לתא הגזים והוצאו בבהלה ממנו, ככל הנראה בשל תקלה, או כמו שז'וזי אומרת: "השגחה עליונה". הקבוצה הועלתה בחטף על משאיות שהסיעו אותן צפונה במשך יומיים לאסטוניה. משם הורו להם הנאצים לצעוד כדבוקה אחת, דרומה ב"צעדת המוות" שארכה כ-800 ק"מ, במהלכה נורתה למוות אמה של ז'וזי .

שתי האחיות נותרו יחד, ומאז לא נפרדו במסען הארוך שכלל עבודות פרך קשות, צעדות מוות ללא מים ואוכל, בקור העז של חורף אירופאי, חציית נהר סוער בשעה שהגרמנים יורים עליהן, התעללות ויותר מכל עצב עמוק על מות הוריהן. בתושייתה, הצילה ז'וז'י את חייהן של אחותה ושל אישה נוספת שהיו מאושפזות בבית חולים שדה. הנאצים שביקשו לחסל את החולים בקבוצה הזריקו לכולם זריקת מוות.
ז'וז'י חפרה בבשרן החי, מצצה וירקה את הרעל מגופן והצילה אותן.
ז'וז'י טיפלה במסירות באחותה לאחר שכרתו את רגליה משום שקפאו ולא זזה ממיטתה. חצי שנה אחרי סיום המלחמה וכשמצבה הרפואי של אחותה השתפר מעט, יצאו ז'וז'י ואחותה הנכה, במסע ללא כסף וללא מסמכים, והצליחו להגיע לביתם הריק בקושיצה. כעבור 3 שנים עלו לישראל.

ז'וזי נישאה לבנימין בראון, עימו הביאה לעולם את בתם היחידה וזכתה לגדל שני נכדים. היא עבדה כגננת במשך שנים רבות ועם פרישתה מעבודתה ניהלה מרכז יום לקשישים. לאחר פטירתו של בעלה בנימין בראון ז"ל, חיה עם בן זוגה אברהם ברקת ז"ל.

אגי נפטרה בגיל 88.
ז'וז'י שבחודש הבא ימלאו לה  96 שנים, מתגוררת מזה תשע שנים בפרוטיאה בהר, בשורש.

 

מתוך דבריו של ראש המועצה אבישי כהן בנאומו בטקס:

"מדינת ישראל אינה רק המצבה החייה לאותם יהודים שנספו, היא גם ההרתעה בפני כל ניסיון של שואה נוספת, והיא היא התשובה לאנטישמיות.
אך היא אינה פותרת עמים אחרים,מלמנוע שוב את האפשרות שההיסטוריה תחזור על עצמה, גם בימנו.
לכם ולכן, דור העתיד של מטה יהודה ומדינת ישראל, חשובה העמידה האיתנה שלנו יחד,  כעם וכחברה, מול כל אויב שיקום לנו,  היום יותר מאי פעם.

חובתנו לבחור בשירות משמעותי ובעל ערך, ולשאת בנטל של המשך קיומה של מדינת ישראל, כדי להבטיח את המשך חיינו פה.

יחד נבטיח, שלעולם לא יתחבאו ילדים בארון חשוך מפני מבקשי נפשם, לעולם לא יקרעו הורים מילדיהם וישלחו לדרכם האחרונה, ולעולם, לעולם לא יעמדו רוצחים נתעבים מול משפחות וקהילות שלמות ויאיימו על חייהם, ביטחונם ושלמותם.לעולם לא עוד!"