שיקום מבנה בית החלמה ארזה לבניין ציבורי

מבנה בית החלמה ארזה, אשר פעל עד שנת 1991 כבית הבראה אז נמכר מידי קופת החולים ליזמים פרטיים במסגרת תכנית לשכונת מגורים ארזה. מגיע לשלבי סיום. המבנה מתוכנן להכיל אודיטוריום, בית קפה, מסעדה, חדרי חוגים, ספריה, מוזיאון קטן לתולדות המקום, בית כנסת ומרכז תרבות


החלק המרכזי באתר ארזה, שכולל את המבנים, השדרה ושטח פתוח, נמצא בבעלות המועצה האזורית מטה יהודה ומיועד למטרות ציבוריות. לאחר מכירת המבנה ב-1991, הוכנה תכנית מתאר לשימור מספר מבנים בהם בית ההבראה, מבנה המנהלה ושדרת הנשיאים. חברת 'אזורים' שמקימה את כל פרויקט ארזה אחראית לטיפול באתרים לשימור כאחד מהתנאים לאכלוס שכונת המגורים החדשה. אנשי מוצא עילית הכינו פרוגרמת שימושים למבנה הראשי, שכללה אודיטוריום קטן, בית קפה -מסעדה, חדרי חוגים, ספריה, חדר היסטורי לשימור והצגה ועוד.

'אזורים', יחד עם ועד היישוב, בחרו מתכננים לתכנון פנים המבנה ואת חברת סולר אדריכלים לפעילויות השימור. העבודה כללה את שדרת הנשיאים לה הוכנו תוכניות שימור ותוכנית פיתוח (של כל המתחם) ובהמשך תוכן תכנית להצגת סיפור המקום, בחללים הראשיים שלו, כמו לובי הכניסה. תהליך שיקום המבנה ושיפוץ הפנים מלווה צוות הוועדה לתכנון ובניה שמינתה גם אדריכל שימור מטעמה לנושא.

בשלב הראשון  של הפרויקט הרסו את התוספות המאוחרות, החיצוניות והפנימיות והחלו השלמות של אלמנטים וקירות שנפגעו עם השנים. הוכנסו תשתיות חדשות, המבנה הותאם לתקן ההנדסי המודרני, מתקני נגישות (מעלית, רמפות, מעקות ומסעדי יד), מערכות גילוי וכיבוי אש, במת אודיטוריום על כל המשתמע מכך ושירותים מודרניים נוספים.

למרות העיכובים שנגרמו בגין מגפת הקורונה, העבודה בעיצומה וכולם מקווים שתסתיים עד סוף שנת 2020. תורו של בניין המנהלה יגיע בקרוב וזה מיועד להפוך בחלקו לבית כנסת. אין ספק שמדובר באתר ובמבנים שהם 'מונומנט' ברמת הארצית והמועצה מאמינה כי הם  ינוהלו, יתוחזקו וישרתו את הציבור הקרוב והרחוק לאורך שנים.

מבנה בית ההבראה 'ארזה' נמצא על אחד מעיקולי דרך 'שבע האחיות', קטע הדרך שבין 'סיבוב מוצא' לקסטל (לשעבר חלק מכביש ירושלים תל-אביב). המקום נקרא על שם הטעות בזיהוי עץ כעץ ארז במקום ברוש אותו נטע הרצל במקום זה ב-1898. העץ שהפך יעד לעלייה לרגל נגדע בזמן מלחמת העולם הראשונה והגדם שלו הושב למקום ונמצא בו עד היום. לידו נטעו וולפסון ואחר כך אוסישקין עצים משלהם ובמשך השנים נטעו כמעט כל נשיאי המדינה עצי ברוש על המדרון ולכן לשם "שדרת הנשיאים".

המחשבה על כך שהמקום מתאים להקמת בית הבראה עלתה כבר על דעתו של הרצל בביקורו במקום.  אולם הרעיון התחיל לקרום עור וגידים רק ביוזמתו של אברהם הרצפלד, איש העלייה השנייה, מיוזמי הקמת ההסתדרות וחבר הכנסת הראשונה עד החמישית.

הרעיון היה להקים בית הבראה עבור פועלים שהחלימו, אבל לא יכולים לשוב עדיין לעבודה ואין להם היכן להגיע להחלמה מלאה. ללשכת 'בני ברית' הייתה קרקע מעל היישוב מוצא, אותה יעדה להקמת בית החלמה לאינטלקטואלים. הרצפלד ואנשיו קבלו את הקרקע מ'בני ברית' ורכשו שטח נוסף מברוזה וכץ, שניהם מראשוני האיכרים במוצא.

תכנון בית ההבראה הוטל בשנת 1923, על אדריכל יוסף ברלין, אדריכל ידוע לימים, שתכנן עשרות בתים פרטיים (מרבייתם בתל-אביב) ומבנים מפורסמים: קולנוע מוגרבי, מבני בנקים, בתי כנסת ועוד. במבנה המפואר היו תחילה 20 חדרים. ב-1924 התחיל לפעול מסיבות כספיות רק בקומת הקרקע.  במהרה נוספה לו קומה שניה ואחרי שנים נוסף אגף אחורי, עד לתכולה של 120 איש. בחזית הבית ניטעו עצי ברוש, אורן וארזים אמיתיים.

המקום נקרא על שמה של האחות שרה שמוקלר, שמתה בשנת 1919 ביסוד המעלה, לאחר שנדבקה ב'קדחת השחורה' (קדחת שחור השתן) בעת שטפלה בפועלים שחלו במגפה. בשנת 1930 הוקם מבנה מנהלה, ליד הבניין הראשי על ידי האדריכל ליאופולד קרקואר. כדי שהמקום לא יעמוד בודד בשטח, יזם הרצפלד את הקמתו של יישוב סמוך- הוא 'מוצא עילית'. הבניין נפגע במלחמת השחרור, אולם שוקם ועבר חידוש, על ידי הוספת שירותים ומקלחות לכל חדר, הוספת תשתיות חדשות ופיתוח סביבתי.

בית ההבראה הופעל ע"י קופת החולים של ההסתדרות והפך לסמל לבתי הבראה בכלל. בסוף שנות ה-50 כתבו חיים חפר ומל קלר את השיר "החופש בבית הבראה", שאת גרסתו המוקלטת הראשונה שרו אילנה רובינא ואורי זהר ולימים, ביצועים נוספים כולל של אריק לביא ועד אריק איינשטיין עם יהודית רביץ. לרבים באותם ימים העלה השיר את האסוציאציה של בית ההבראה 'ארזה'.

אדריכלית מיכל נאור ורניק, מהנדסת המועצה: "בזכות שיקום המבנה יוצא הדופן, המועצה מקבלת לרשותה נכס ייחודי וחשוב, אשר בו יופעלו פעילויות מגוונות לטובת החברה והקהילה לרווחת תושבי המועצה כולה".

ניב ויזל, ראש המועצה האזורית מטה יהודה: ״אנו מתרגשים מאוד לראות את הפרויקט מתקדם. מדובר בצעד היסטורי בן זמננו שיש לנו הזכות לקחת בו חלק. המועצה ואני אישית מאמינים שהפרויקט יהווה פנינה חדשה במועצה לכלל האוכלוסיות והקהילות בה".

הסקירה ההיסטורית באדיבות אדריכל גיורא סולר.

בית ארזה הדמייה