בשנתיים האחרונות אסף מינהל חינוך בשיתוף משרד החינוך נתונים על הדיאלוג המתקיים בתוך בתי הספר בין תלמידים לתלמידים ותלמידים למורים. הנתונים נאספו ממגוון העוסקים במלאכת החינוך:מנהלים, צוותי הוראה, הורים, ותלמידים מתוך מטרה להבין לעומק את טיב הדיאלוג והאפשרויות לשפרו.

עם העלאת הצרכים  הוצבו מטרות ויעדים  לגבי ייצור איכות דיאלוגית בין כל העוסקים במלאכת החינוך. בד בבד הועמקה החשיבה על הנרטיב המועצתי קיימות ככלי לדיאלוג ערכי, חשיבה שנוצרה מהסתכלות במשאבים הטבעיים של מטה יהודה,שהוא אזור קסום ביופיו.

סביבה אקלים ונתינה הם מושגים חדשים בשיח החינוכי/ ערכי במטה יהודה.

סביבה- היא הסובב אותנו. היא מרחב הלמידה שלנו, היא מהווה את הקרקע הפורייה לצמיחתנו.

בסביבה תומכת- ישנה הרמוניזציה, התקשורת הבינאישית בין הצוות החינוכי לתלמידים וההיפך ובין התלמידים עצמם נינוחה מכבדת ומאפשרת מיצוי מלוא הפוטנציאל של כל השותפים במעשה החינוכי.

נתינה חברתית ותרומה לקהילה-אווירה מכבדת ומהרמנת הופכת תלמידים מורים והורים למקבלים ולנותנים ומייצרת קהילת לומדים אקטיבית התורמת לקהילה ובכך מאפשרת התפתחותה.

במהלך תכנית זו מובילים המחנכים תהליך מעמיק של היכרות אישית עם התלמידים הכוללת שיחות אישות קבועות, תהליך של גיבוש קבוצתי, זיהוי נקודות העצמה של כל תלמיד ובניית תכנית אישית וקבוצתית בהתאם להתפתחותו ולתכונותיו האישיות של כל תלמיד.

התכנית מלוות ע"י המכון הדמוקרטי הישראלי וזוכה עד כה להצלחה רבה.

הקשר האישי-משפחתי בין התלמיד והמערכת מתבצע ע"י באמצעות שני מחנכים העובדים במשותף ומנחים תכנים של חינוך אישי / קבוצתי. "החונך האישי" – איש הצוות החינוכי בביה"ס, שמקבל משרת חינוך גדולה מהקיים, הוא האחראי על קבוצת תלמידים קטנה (בת חמישה-עשר עד עשרים תלמידים). החונך האישי נמצא בקשר אישי יום-יומי עם התלמיד ומשפחתו, ומתאם בין כלל פעילויות התלמיד ומשפחתו לבין מערכת החינוך הפורמאלית, הבלתי פורמאלית, השרות הפסיכולוגי, מערכת הרווחה והגופים ההתנדבותיים.

החינוך האישי החל בתיכון הרטוב בשכבת כיתות ז' בשנת הלימודים תש"ע והשנה התווספו לתהליך תלמידי כיתות ח' ושכבת ז' של תיכון עין כרם . לתהליך זה נחשפו כלל צוות ביה"ס, הורי השכבה וכלל מנהלי האזור. התוכנית לוותה בהערכה ומשוב.

שנת הלימודים החלה במספר "ימי גיבוש" בהן הקבוצות של החינוך האישי עסקו רק בתחום החברתי-ערכי והתגבשו נורמות וחוקי ההתנהגות הקבוצתיים.

ומידי בוקר מגיעים תלמידי התיכון ל"בוקר של שחרית" שיחה קבועה עם חונך אישי- מורה מתוך בית הספר אשר מלווה אותם,הם נפגשים כל בוקר, וכל סיום יום במשך כחצי שעה. מטרת מפגשי הקבוצה ליצור קבוצת-תמיכה מרכזית לחבריה במסעם החינוכי והחברתי. וכמו כן, לאפשר לחונך רצועת זמן לפיתוח חינוך ערכי בצורה האישית והקרובה ביותר לתלמידיו.

כך מועמקת ההכרות בין תלמיד למורה ומתאפשר פיתוח של מיומנויות התקשורת הבינאישית,  ונוצרות נורמות התנהגות בתוך קבוצה יוצרת ועובדת, ושל מתן כבוד הדדי.

התהליך מעלה את הדימוי העצמי והחברתי של התלמיד וכן את הישגיו הלימודיים שכן, התלמיד אחראי על התפתחותו הלימודית ותהליכי הלמידה שלו. התהליך משפר את האקלים החברתי ומפחית את האלימות ויצר אקטיביזם חברתי ואמונה ביכולות של הקבוצה- ככוח חיובי שיכול להוביל שינויים.