מטה יהודה דלג >>
שנה טובה
גודל טקסט: שלום, אורח התחברות לאתר הרשמה לאתר
תמונות נופי מטה יהודה תמונות נופי מטה יהודה תמונות נופי מטה יהודה תמונות נופי מטה יהודה תמונות נופי מטה יהודה תמונות נופי מטה יהודה תמונות נופי מטה יהודה תמונות נופי מטה יהודה
כתובתנו: מרכז אזורי הר טוב ד.נ.שמשון 9970000
תוכן

ראיון פתיחת שנה עם ראש מינהל חינוך במטה יהודה

פורסם באתר בתאריך: 06/09/2017

שנה גדושה בעשייה עברה על ראש מינהל חינוך במטה יהודה, ניב בר גיא. מאז נכנס לתפקידו בקיץ שעבר, הוא נושא באחריות על כ-15 אלף תלמידים הלומדים בבתי הספר ובגני הילדים. הוא עובד סביב השעון, מציב מטרות ויעדים חדשים למערכת ופועל לחדשה על כלל מרכיביה. לקראת שנת הלימודים תשע"ח מינה שישה מנהלים חדשים לבתי הספר, פעל להקמת גן יער בנטף, הקים בית ספר תיכון צומח משלב יצירתי ועסק יחד עם צוות מינהל חינוך ואגף תפעול ופיתוח במועצה בצמצום פערים ושדרוג בנושאי בינוי, תקשוב, בטיחות ופדגוגיה.

עם סיום שנתו הראשונה בתפקיד נמנים שלושה תיכונים במועצה - 'אמי"ת נחשון', 'ברנקו וייס  עין נקובא - עין רפא' ו'הרטוב' - ברשימת 285 החטיבות העליונות המצטיינות לשנת תשע"ז, בפן הערכי, החברתי והלימודי, שפרסם משרד החינוך בחודש אוגוסט. בראיון מיוחד לפתיחת שנה הוא מתייחס לעשייה היומיומית, להישגים, לאתגרים, וגם לתוצאות מבחני המיצ"ב במטה יהודה.

"אין ספק שזו הייתה שנה מאוד מאתגרת. מוטת השליטה מאוד רחבה וההשפעה בתפקיד ראש מינהל חינוך מאוד גדולה", פותח בר גיא בדבריו. "האתגר הגדול ביותר הוא לנסות ולאזן בין העיסוק ההכרחי בביורוקרטיה, בבינוי, בתקציבים, בהצטיידות, בתקנים לבין הנושאים הקרובים יותר ללבי. אני מאוד אוהב לעסוק בהתוויית מדיניות ואסטרטגיה, בחזון וערכים, בפדגוגיה ועבודה עם מנהלים, ביצירת שפה אחידה לכלל התלמידים, ההורים ואנשי החינוך במועצה. אני מדבר על שפה כערך ולא רק כמשאב תומך. אני משקיע רבות גם בביורוקרטיה וגם במדיניות, כי בסופו של יום רק בשילוב נכון בין השניים ניתן לבנות מערכת חינוכית מצליחה".

כיצד התכוננתם לשנת הלימודים תשע"ח?

"נעשו שינויים מאוד גדולים. אנחנו עסוקים בצמצום מאוד משמעותי של פערים ושדרוג בנושאי בינוי ותקשוב. הגיע הרבה מאוד ציוד תומך פדגוגיה לבתי הספר מ'קולות קוראים' של מפעל הפיס ושל משרד החינוך עם תמיכה של המועצה האזורית מטה יהודה בתקציבים ובמשאבים. נדרשנו למבצע גדול של העתקת בית הספר 'קרוב' מצור הדסה למתחם 'אבן העזר'. בסיועו של אגף תפעול ופיתוח העברנו מבנים יבילים וביצענו התאמות במתחם החדש. הצבנו קרוואנים, ביצענו עבודות, גינון, בטיחות וניקיון והנחנו תשתית למערכות תקשוב.

"במקביל, עם סגירתו של בית הספר 'אבן העזר' כתוצאה ממיעוט נרשמים, עברו כ-70 תלמידים ללמוד בבית הספר 'מתתיהו'. גם לשם העברנו מבנים יבילים וביצענו השלמות בינוי. הקמנו קמפוס חדש לחטיבת הביניים העל-יסודית משלבת שתפעל באופן זמני בצור הדסה וביצענו את כל ההתאמות הנדרשות לקליטת תלמידי כיתות ז' ו-ח' בחטיבה החדשה. אנחנו משקיעים המון ביישור קו וצמצום פערים בכל נושאי הבטיחות בבתי הספר הוותיקים, ולקראת תחילת השנה הוסדרו כל דרישות הבטיחות במוסדות החינוך".

בסך הכול, אתה מרוצה ממצב התשתיות במוסדות החינוך של המועצה עם פתיחת השנה?

"בגדול, התשובה היא כן. יש כמה בתי ספר ותיקים שבכוונתנו להמשיך ולשדרג. אנו בונים שלב נוסף בבית הספר 'צורים', נבנה קמפוס משמעותי לתלמידים ולצוות ב'קרוב'. בשנה ובשנתיים הקרובות ייכנסו בתי הספר 'קס"ם', 'מרחבים' ו'אמי"ת נחשון' לתכניות בינוי רחבות היקף. ב'אמי"ת נחשון' זה יוצא לדרך כבר בשבועות הקרובים. ב'אלון' נבנה קמפוס שלם ומעליו יפעלו 'מרחבים' ו'קס"ם'".

מדוע היה חשוב לכם להקים חטיבת ביניים משלבת-צומחת-יצירתית?

"נכנסת למטה יהודה אוכלוסייה שמחפשת פדגוגיה גמישה. הדרישה נבנית וצומחת מתוך הקהילה עצמה. ליוויתי מקרוב את כל תהליך הצמיחה של בית הספר שיקום השנה. אין לי ספק שהחטיבה תהפוך לקהילת חינוך משמעותית בשנים הבאות. יש שתי כיתות בכל שכבה. כל אחד מחפש את הייחודיות שלו ואני שמח על היכולת לתת מענה וליצור רצף חינוכי לקהילה המחפשת שילוב וקירוב לבבות בין דתיים וחילוניים".

במקביל, קלטתם למערכת שישה מנהלים, מה שבפני עצמו מצריך תהליך, גם ברמה הטכנית וגם ברמת ההיכרות עם המערכת. איך עושים את זה נכון?

"ראשית, אני שמח לבשר שבחרנו מנהלות ומנהלים מצוינים עם ניסיון עשיר בניהול, בחינוך, בהוראה. את חטיבת הביניים החדשה תנהל ענבל פיקהולץ שילה, את תיכון 'עין כרם' ינהל רמי לוסטיג, את תיכון 'אור' ינהל עידו אהרונוביץ, את בית הספר 'השחר' תנהל שגית שטרית, את בית הספר 'האלה' תנהל נורית ראובן, את בית הספר 'אלון' ינהל דרור איווניר. קיימנו פגישות עם ששת המנהלים הנכנסים על מנת להכיר להם את תרבות הניהול, התקיימו פגישות הכרות עם הקהילות בבתי הספר, ואנו נמצאים בעיצומו של תהליך הטמעה והבנה של המערכת. אני חושב שכך עושים זאת נכון, ומבקש מכולם - מנהלים, צוותי חינוך והוראה, הנהגות הורים, הורים ותלמידים - לעבוד בשיתוף פעולה ולאפשר למנהלים החדשים להביא את יכולותיהם לידי ביטוי לטובת הצלחת בתי הספר. זאת ההזדמנות לומר תודה לששת המנהלים היוצאים - ציפי ידידיה, עידית ניב, אריה אדרי, שירלי סלמון, שרה דמסקי ויונתן שיף - שעשו שנים יפות בבתי הספר ותרמו רבות למיצובה של מערכת חינוך איכותית ופורייה".

משנים את השיח

במועצה נמצאים בימים אלה בתהליך לגיבוש אמנה למניעת אלימות כלפי עובדי המועצה. מדובר בהמשך לתהליך שהחל בשנה החולפת למניעת אלימות ועידוד המוגנות בקהילה באמצעות מדריכי המוגנות בבתי הספר, סיירות ההורים ביישובים ופעילות המרכז לדיאלוג קהילתי וגישור. באופן טבעי, למינהל החינוך ולמוסדות החינוך במועצה חלק בלתי נפרד בתהליך שמובילה המועצה.

איך יוצרים שיח חיובי במטה יהודה?

"קודם כל מגדירים. היטיב להגדיר זאת מ"מ ראש המועצה, ניב ויזל, שמוביל קו של 'אפס סובלנות לאלימות'. כמובן שאנחנו שותפים לאותה הדרך. חינוך טוב ויצירת שפה משותפת הם הבסיס לשיח חיובי בקהילה. אני מקדם זאת, בין היתר, דרך פורום המנהלים הרשותי שאנו מובילים בשיתוף עם 'ערי חינוך'. קרוב ל-40 מנהלים וסגנים מ-20 בתי ספר במטה יהודה שותפים לפעילות הפורום. בשנה שעברה שמנו דגש על חדשנות חינוכית ולמידה רשתית. השנה עומדים בפנינו מספר אתגרים פדגוגיים וערכיים שהגדירה המועצה, ואשר נועדו ליצור שפה חיובית ואחידה. אתגר מאוד גדול הוא 'להסיר את החומות' של כיתת הלימוד ולרתום יותר הורים לעשייה בתוך בית הספר. חשוב שניצור הכרות בין בתי הספר לקהילה, להיסטוריה שלה, למורשת, לתרבות, למפעלי תעשייה. במקביל, אנו פועלים למיצוי עצמי של כל תלמיד, מעבר לתחומי הלמידה בבית הספר. אני רוצה ליצור עבור התלמידים מרחבים להצלחה, בתרבות, בערכים, בספורט, באמנות. שיבואו לידי ביטוי מחד, ויהיו שותפים פעילים ביצירת שפה משותפת, מאידך. נרצה להמשיך בלמידה של חדשנות, באמצעות פורום שנקים לטובת העניין וחממות האצה לתלמידים הפועלות בדומה לעיקרון של חברות סטארט-אפ. נעשה זאת בתמיכת המועצה ונוודא שבתי ספר עם עניין משותף יקדמו יחד את החממות. ככל שנקדם מפגשים רבים יותר בין חלקי האוכלוסייה השונים, כך נוכל להטמיע שפה רשותית תואמת, מדויקת ואחידה".

מה העקרונות העומדים בבסיסם של השיח והשפה, לפי תפיסתך ולפי תפיסתה של הנהלת המועצה?

"ערכים, ערכים ושוב ערכים. לקבוע שיח חדש. זה תהליך שלוקח זמן. חשוב לנו שיהיה ברור לכולם שמי שנוהג באלימות ישלם את המחיר. אנו נחשפים לאינסוף אירועי אלימות בכלי התקשורת, ובכל פעם מחדש שואלים את עצמנו למה זה צריך להיות כך. לכן, כל התכניות הלימודיות והחברתיות במטה יהודה סובבות סביב דמוקרטיה, סובלנות, שלטון החוק, תרומה לקהילה, שוויון, קבלת השונה והאחר. לצד החינוך לערכים ועל מנת שנוכל למגר תופעות של אלימות חשוב שתהיה אכיפה, ושאנשים יבינו שישלמו מחיר גבוה אם יבחרו לנהוג באלימות. אנו מגבשים אמנה מועצתית מאוד ברורה בנושא וכולי תקווה שנקצור את הפירות בשנים הבאות".

ביטוי לכל הזרמים

בשנה הקרובה תקים המועצה חווה חקלאית באזור 'אבן העזר'. חווה זו תהפוך למוסד חינוכי לכל דבר ועניין ותפעל על פי הדגם של בית הספר 'מרחבים', אליו מגיעים במהלך השבוע תלמידים מצטיינים ומחוננים מכל רחבי המועצה.

"התלמידים יגיעו לחווה כדי ללמוד ולהעשיר את עולמם וידיעותיהם", מציין בר גיא. "בחווה ילמדו תלמידים מ-50 כיתות ב-12 בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. הם יגיעו ללמוד חקלאות ומדעים בחווה במימון המועצה שתעמיד לצורך העניין הסעות מבתי הספר וחזרה. מינינו מנהלת לחווה ואנו מצטרפים לשורה של חוות חקלאיות שהוקמו ברחבי הארץ בשנים האחרונות. לצד זאת, יש שני בתי ספר לא מוכרים במועצה ובימים אלה אנחנו נמצאים בישורת האחרונה של הסדרתם והכרתם כמוסדות חינוך מן המניין. מדובר בבית הספר האנתרופוסופי 'יחיאל' בטל שחר, ובבית הספר 'סדברי', בית ספר דמוקרטי, שתים עשרה שנתי. אנחנו משקיעים מחשבה בהקמת בית ספר מקצועי שייתן מענה לילדי קב"ס (קציני ביקור סדיר). ישנה מסגרת כזאת בצובה שהוצגה בסמינר ועדים, ואנו שוקלים להעביר את פעילותה תחת הרשות. במטה יהודה פועלים המון זרמי חינוך ייחודיים שמהווים אבן שואבת לקהילות חזקות המגיעות מבחוץ. למוסדות חינוך מגוונים יש השפעה חיובית גם על הון איכותי של מנהלים המצטרפים אלינו בזכות מגוון רחב של אפשרויות שאנו נותנים בידם ובעיקר ההזדמנות להביא לידי ביטוי את תפיסת עולמם. יש לנו את בתי הספר 'קס"ם', 'נווה שלום' ו'קרוב' ובימים הקרובים יצטרפו גם 'יחיאל' ו'סדברי'. רואים את זה גם בפריחה של גני הילדים עם מגוון אופציות מעבר לזרמים המסורתיים, במתן גיוון פתרונות ואידיאולוגיות חינוכיות. השנה יוצא לדרך  פיילוט של גן יער בנטף, המשלב פעילות ולמידה באמצעות הטבע, בשאיפה להרחיבו לגני ילדים נוספים בשנים הבאות".

אילו תכניות לימוד מרכזיות עומדות על הפרק בשנה הקרובה?

"יש תכניות של המועצה לכל בית ספר עם המאפיינים והייחודיות משלו. יש גישור ויש סייבר ויש העצמה עצמית. תכנית 'תעשידע' נמשכת עם דגש ללימוד תעופה וחלל. יש לנו קבוצות ללימוד סייבר בחטיבה ובתיכון, פרויקטים של 'הרשת הירוקה', תכנית 'אפשר אחרת' לשבירת מחיצות תרבותיות בין יהודים לערבים. לתכנית שותפים בית הספר 'אלון' הפועל יחד עם יסודי 'עין רפא-עין נקובא', ובתי הספר 'השחר' ו'עין הרים' הפועלים עם בתי ספר מקבילים באבו גוש. אני דוחף מאוד להרחבת שיתופי פעולה בין מגזרים. לשמחתי, המגוון הרחב של הזרמים מאפשר לנו לעשות זאת. יש ערבי, ממלכתי דתי וממלכתי, יש חינוך משולב יהודי ערבי בנווה שלום ורשימה ארוכה וטובה של בתי ספר ייחודיים. יש בתירוש פנימייה חרדית ואני בודק אפשרות לשתף פעולה גם שם. בנוסף, מאוד חשוב לי חיזוק המימד הערכי באמצעות תכניות הלמידה מגיל 3 ועד גיל 18. כמו כן, חשוב לציין את המגוון הרחב של מטה יהודה בלימודי רוח, תרבות, אמנויות, מחול, מוסיקה, תיאטרון, קולנוע, בתי ספר מנגנים, הומניסטיקה, היסטוריה, ספרות".

משקיעים בכפרים הערבים

בשנת הלימודים תשע"ז זכה בית הספר היסודי 'עין רפא-עין נקובא' בפרס החינוך הארצי, כאחד מתשעה בתי ספר שזכו בפרס מכל רחבי הארץ. לשם קבלת הפרס, עמד בית הספר בהצלחה ביישום קריטריונים רבים של תכניות משרד החינוך, חלופות בדרכי  הוראה, למידה משמעותית, למידה והערכה, הטמעת ערכים חברתיים, אקלים בית ספרי מיטבי ועוד. "זו גאווה גדולה למטה יהודה", אומר בר גיא. "אבל זאת רק ההתחלה. עבודה רבה עוד לפנינו בבתי הספר הערבים במועצה".

מה המועצה עושה כדי להעצים את החינוך בעין רפא ובעין נקובא?

"המטרה היא להמשיך ולהשקיע בחיזוק ההישגים ובשיפור הקשר בין מסגרות החינוך לבין הקהילה. זה חלק ממהלך שמוביל מינהל החינוך בתמיכתו של סגן ראש המועצה ומחזיק תיק החינוך, בני אלירז. אנו פועלים לחיזוק וטיפוח המגזר הערבי בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בשיתוף אגף חברה ונוער, אגף הרווחה ותכנית 'מועצה ללא אלימות'".

במדינה בה כ-20% מהאוכלוסייה דוברת ערבית, עם שני כפרים ערבים במועצה, לא ראוי לשים דגש על לימודי ערבית בבתי הספר?

"בהחלט ראוי לשים דגש. בבתי הספר העל יסודיים במטה יהודה לומדים ערבית עד סוף כיתה ט'. בשלושה מתוך חמישה תיכונים במועצה יש מגמות ערבית. זה חלק מהרחבת שיתופי הפעולה והסולידריות, במסגרת תכנית 'חיים משותפים' שמוביל נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. אין ספק שקיים פער גדול בעניין הזה. האוכלוסייה הערבית מכירה טוב יותר עברית מאשר האוכלוסייה היהודית את השפה הערבית. אנחנו צריכים לעשות צעד גדול לכיוונם בנושא. עלינו לנסות להוריד את גיל לימוד הערבית לבית הספר היסודי, ומקביל לחזק את לימודי העברית בכפרים הערבים ובקרב ההורים. בהחלט יכול להיות שנגבש עמדה בעניין הזה בפורום המנהלים".

מצטייני משרד החינוך

שלושה בתי ספר מהמועצה האזורית מטה יהודה נמנו על רשימת285  החטיבות העליונות המצטיינות בישראל בתחום הערכי, החברתי והלימודי  לשנת תשע"ז. כך עולה מרשימה שפרסם בחודש אוגוסט משרד החינוך. בתי הספר המצטיינים ממטה יהודה הם הישיבה התיכונית 'אמי"ת נחשון', תיכון 'ברנקו וייס – עין נקובא-עין רפא' ותיכון 'הרטוב' (ראו כתבה נפרדת).

שלושה בתי ספר ברשימה אחת. מכובד למדי?

"זה כבוד גדול למועצה ולעומדים בראשה, למנהלי בתי הספר ולצוותים החינוכיים. התמונה החינוכית בהחלט משקפת. בתי ספר התיכוניים רשמו הישגים לימודיים גבוהים גם באחוזי הזכאות לבגרות שפורסמו לאחרונה. זו תוצאה של העמקה וגיוון בדרכי הוראה, ועבודת עומק ליצירת אקלים חינוכי מיטבי בבתי הספר".

מנגד, נשמעו טענות על תוצאות מבחני המיצ"ב במטה יהודה. איך אתם מתייחסים לכך?

"אני באופן אישי עברתי עם מנהלי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים על תוצאות מבחני המיצ"ב. יש מקומות בהם התוצאות היו גבוהות מאוד ויש מקומות בהם זה טעון שיפור. מבחני המיצ"ב משקפים ידע באנגלית, מתמטיקה, מדעים ועברית. לאחר שהמנהלים קיבלו לידיהם את התוצאות הם עשו ניתוחים מאוד מקצועיים של המיצ"ב תוך בידוד הרכיבים של שפה ומתמטיקה. בניתוחים האלה אנו יודעים לבודד שפה לדקדוק וקריאה. זו עבודה משותפת של מנהלי בתי הספר ומשרד החינוך, והחוכמה היא להסתכל תמיד קדימה ולהציב יעדים. לתקשורת קל לבקר וליצור כותרות. על אנשי החינוך מוטלת האחריות לעבוד קשה ולהוביל את התלמידים לתוצאות".

עוד ועוד אתגרים

לצד האתגר הגדול לביסוס שפה של סובלנות במטה יהודה מבקש בר גיא להמשיך לבסס ולחזק את מעמד המנהלות והמנהלים, צוותי ההוראה, הגננות והסייעות. יחד עם זאת עומדת בפני ראש מינהל חינוך משימה חדשה-ישנה: בניית תכנית אסטרטגית לחינוך.

המועצה השיקה תכנית אסטרטגית לחינוך בשנת 2011. לדעתך יש צורך בתכנית חדשה?

"זה בהחלט אחד האתגרים העומדים לפתחנו. אנחנו מחויבים להסתכל קדימה ולבנות תכנית אסטרטגית חדשה. לא חלילה משום שהתכנית הקודמת לא הייתה טובה. היא פשוט הגיעה לידי מיצוי. ההתפתחות הטכנולוגית מאתגרת אותנו כל 5-6 שנים. המטרה היא לתת מענים לימודיים וערכיים לתלמידים להתמודד עם המאה ה-21. בתכנית כזאת צריכים לבוא לידי ביטוי החשיבות של המימד הערכי, האזרחי, הכנה לכישורי חיים, חיזוק הסולידריות, שלטון החוק, חשיבה יזמית, מיצוי יכולות עצמיות. 50-70% מהתחומים שנלמדים היום בקרב תלמידי כיתות א'-ב', לא יהיו רלבנטיים בעתיד. עלינו להיערך למתן מענה מוגבר למקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה, שפה, ולמשמעות שילובם של מקצועות טכנולוגיים כבר מגיל צעיר. זאת לצד חיזוק הקבוצתיות, עבודת הצוות והערכים האזרחיים בקרב התלמידים. לבית הספר יש תפקיד מאוד משמעותי בשינויים המהירים וגם במשרד החינוך מבינים זאת היטב".

אילו עוד אתגרים ומענים עומדים על הפרק?

"יש לנו אתגרים מאוד גדולים שצריך לקדם. לאור סגירת בית הספר 'אבן העזר', יש לקדם תכנית מעמיקה לחיזוק החינוך הממלכתי הדתי במועצה כדוגמת הקמת אולפנה לבנות. עלינו לשקול מחדש את המענה לחינוך הדתי גם במסגרת העל-יסודית במטה יהודה. להמשיך ולבחון את מדיניות המיפוי וההסעות שיש במטה יהודה, ולחזק את החינוך מבית. את החינוך הבלתי פורמאלי שמתי כאתגר משמעותי בפורום מנהלים. יש עוד הרבה מאוד עבודה. גם מינהל חברה ונוער וגם מינהל חינוך מודעים לצורך בחיבורים של 24/7. יש ליצור שיתוף פעולה וממשקים משותפים של עבודה של מנהלים עם וועדים מקומיים, רכזים ועובדי נוער וקהילה ביישובים. זה תחום מורכב יותר ממה שחשבתי בהתחלה בגלל הפיצול הגדול של היישובים והמרחקים הגיאוגרפיים. לכן, שיתופי הפעולה מעבר לרמה של בתי הספר הם אתגר מאוד גדול עבורי ועבור המערכת. חובה עלינו להדק את הקשר בין מינהל החינוך לקהילות ולוועדים המקומיים. שלא יהיה זה קשר פרקטי רק סביב משברים במסגרת החינוך ביישובים. לצורך כך, הקמנו מחדש את ועדת החינוך הרשותית וקיימנו פגישה בה הגדרנו את ההסדרה והבנייה של יחסים בוני אמון ופרו-אקטיביים בין הוועדים והיישובים ובין מינהל החינוך ובתי הספר, כאתגר מאוד משמעותי לקידום. זה מצריך עבודה מקצועית של כל הצדדים".

מה באשר להחזרת תלמידים מן החוץ הביתה. האם יש תכנית מוסדרת בעניין?

"זה תלוי בשני גורמים. ראשית, להמשיך ולחזק את בתי הספר הציבוריים במטה יהודה, בעיקר העל יסודיים. ככל שנמשיך ונחזק ונגיע להישגים גבוהים יותר ומתן מענים למצטיינים ואחרים, פחות תלמידים, בעיקר מאזור ההר, ילטשו עיניים לאלטרנטיבות אחרות. למעט תלמידים שלומדים בבתי ספר ייחודיים, עלינו לשקול האם לממן את ההסעות עבור תלמידים המבקשים ללמוד מחוץ למועצה. אי אפשר למנוע מאף אחד ללמוד היכן שהוא רוצה, אך זה לא חייב להיות בהכרח במימון המועצה. זו סוגיה כבדת משקל שעומדת על הפרק".

אתה מסכים עם הטענות על 'הדתה' במערכת החינוך?

"אני כלל לא מסכים עם הטענות ולא רואה שהן באות לידי ביטוי בתוך מוסדות החינוך של המועצה האזורית מטה יהודה. מנהלי בתי הספר מקבלים מאיתנו את האוטונומיה לזקק את התכנים הרלבנטיים מתוך תכנית הלימודים המוצעת או ארגונים כאלה ואחרים המציעים אג'נדה שקשורה לתרבות, מסורת ודת. הם יודעים בדיאלוג נכון מול ההורים להעניק לילדים את החשיפה ברמות הראויות. בעיניי, מאוד חשוב להעשיר בלימודי יהדות מבחינת ערכים ומורשת גם בקרב האוכלוסייה החילונית. ההתנהלות היא מקצועית ואנחנו לא מתייחסים לסיסמאות. מתקיימות פגישות של המנהלים והצוותים עם הנהגות ההורים וכך מחליטים החלטות משותפות מה נכון לקחת ומה לא. גם מערכות החינוך הממלכתי צריכות לדעת להטמיע את היהדות מפרספקטיבה יהודית או תרבותית. עשיתי זאת כמנהל 'הרטוב' דרך מקצועות כמו ספרות, היסטוריה, תלמוד. מן הראוי שכל ילד יהודי, דתי, חילוני או מסורתי, יכיר את ההיסטוריה של עמו ואת זהותו, וייחשף לתקופות, אישים ומנהיגים לאורך ההיסטוריה היהודית. כדי לייצר שיח ישראלי-יהודי מתוך קירוב לבבות צריך להכיר ולדעת. הבורות בוודאי שלא תורמת לאף אחד".

מה מידת שיתוף הפעולה של מינהל החינוך עם מנהל המחוז ומשרד החינוך?

"אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה וטובה עם המפקחים, עם הנהלת מחוז ירושלים והמינהל לחינוך התיישבותי. זה בהחלט אחד הגורמים להצלחה. כאשר אני מסתכל קדימה אני מבקש להדק את שיתוף הפעולה הפורה גם בעיתות משבר וגם ביוזמות. אנחנו מנסים לחבר את פורום המפקחים עם פורום המנהלים כדי לדבר בשפה אחת. זה אתגר מאוד גדול כי לעיתים רבות למשרד ולרשות יש אג'נדות שונות. נרצה לזהות במשותף את האתגרים שעונים על הצרכים של המשרד ושל המועצה".

מה באשר ליחסי הגומלין של מינהל חינוך עם הנהלת המועצה ואגפיה?

"אני רוצה לציין שבמהלך השנה נעשו כמה צעדים מאוד מורכבים בהם זיהיתי מנהיגות מאוד אמיצה בקרב הנהלת המועצה והעומד בראשה, מ"מ ראש המועצה, ניב ויזל. יש לי אוזן קשבת ומשאבים. דיברנו קודם על האקלים והשפה. בנושא הזה אנחנו עובדים במשותף עם תכנית 'מועצה ללא אלימות', עם מדריכי מוגנות בבתי הספר היסודיים ועבודה משמעותית בכל הנוגע לבטיחות בהסעות. אני בהחלט מתחבר למדיניות של 'אפס סובלנות לאלימות'. בהחלט צריך לתת לה מענה מבחינה חינוכית ולעשות שימוש בשפה גישורית, פרי המרכז לגישור ודיאלוג קהילתי של מטה יהודה. זאת ההזדמנות לומר תודה גם למנהלות אגף חברה ונוער, אגף הרווחה ואגף תפעול ופיתוח, למנהל מחלקת תחבורה, ולעובדי המועצה שמסייעים לנו בכל. מערך חינוך מצליח הוא תוצר של מערכת שלמה שעובדת יחד, ולא רק של אגף כזה או אחר".

איך המערכת הזאת מתמודדת עם תופעת השיימינג ברשתות החברתיות?

"בבתי ספר היסודיים והעל-יסודיים יש הרצאות מגוונות בנושא בשיתוף פעולה עם 'מועצה ללא אלימות' ומשטרת ישראל, על גבולות החוק והזהירות הנדרשת על מנת לא ליפול קורבן ברשת. במהלך שנת הלימודים יש שבוע למניעת אלימות, וגם בו אנו שמים דגש מאוד גדול על הרעה החולה הזאת של אלימות ברשתות החברתיות. גם ברמה של חינוך וגם ברמה של פיקוח. אנחנו מחזקים את ההורים ונותנים בידיהם כלים, לאור הצורך שלהם לפקח מתוך אמון בינם לבין הילדים ובמטרה למנוע אירועים שלאחר מכן קשה מאוד לצאת מהם. ברגע שהאצבע לחצה על המקלדת והילד נפגע בנפשו זה גורם לנזק מאוד גדול. הנושא הזה מאוד מדובר. הילדים הופכים לילדי מסך וטלפונים חכמים. רמת החינוך חייבת להתאים עצמה לרמת החשיפה של הילדים, ופעילות המניעה צריכה להיות הרבה יותר משמעותית. מדריכי המוגנות עוסקים בזה הרבה מאוד. יש גם צד של אחריות חברתית. יידע כל ילד, הורה ואיש חינוך במטה יהודה כי ללחיצה על המקלדת עשויות להיות השלכות בלתי הפיכות".

איך מטמיעים ערכים בעידן דיגיטלי כאשר המסרים של חברות הפרסום מתפשטים כמו אש בשדה קוצים?

"זה אתגר מאוד גדול. צריך לתת לתלמידים כלים של כושר שיפוט, יכולת הפעלת ביקורת ומודעות לרמת החשיפה ושטיפת המוח במסרים תת תודעתיים שמוקרנים עליהם ועטים עליהם מכל מקום".

לקראת סיום הראיון, תוכל לומר מה ההישג הכי גדול שלך בתפקיד עד כה?

"האחד, הגעה לשיתוף פעולה חינוכי ערכי עם הנהגת פורום מנהלים שהצליחה להגדיר אתגרים רשותיים ובנתה לעצמה תכנית עבודה ללמידה משותפת ולמימוש האתגרים אותם סקרנו לאורך הראיון. שני, הקמת חטיבת הביניים המשלבת והחווה החקלאית. ושוב, תודה להנהלת המועצה על התמיכה".

מה אתה מאחל לתלמידי ומורי מטה יהודה לקראת השנה החדשה?

"שתהיה שנה של צמיחה, של מיצוי אישי לצד גאוות יחידה. של הישגים ובעיקר של ערכים. שנה טובה לתלמידי מטה יהודה, להורים, לצוותי החינוך וההוראה, למנהלות ומנהלי בתי הספר, לגננות ולסייעות, לעובדי מינהל חינוך, לעובדי המועצה, ולכל מי שידו בעשייה החינוכית הענפה במטה יהודה".

 

	ניב בר גיא

	ניב בר גיא

שפת האתר
מקריא כעת. ביטול הקראה אוטומטית
לחץ על המתג התחתון להפעלה או כיבוי של ההקראה הקולית פתיחת הגדרות הקראה קולית

קול הקראה:

סיוון גלעד

מהירות הקראה:

איטי רגיל מהיר

הפעלת הקראה במעבר טאב:

פעיל כבוי

הקראה אוטומטית בכניסה לעמוד:

פעיל כבוי